על פי שיטת אבנר שילה, ובהנחייתו

אסיסטנטית ומנחת תרגול צ'י-קונג: אספה פלד- אלימלך

 

 

נושאים מרכזיים בקורס

1. הרפיה ודמיון מודרך ככלי לריפוי.

2. הזרמת צ'י (אנרגיית חיים) בעזרת תרגול צ'י קונג.

3. דרכים לגילוי ולשחרור חסימת רגשות (הקוד הרגשי של הסרטן).

4. ליווי רוחני.

5. לימוד ותרגול מתן טיפולי "ג'ין-שין".

6. מפגשים עם 'מבריאים מסרטן' ולמידה משותפת של סיפורי מבריאים כתובים.  

 

הקורס מיועד לכם:

אנשי מקצוע וטיפול בשלים, מתחומי הטיפול ברפואה הקונבנציונלית והרפואה המשלימה, המעוניינים להרחיב את מאגר הכלים שלהם.

אנשים שפגשו את הסרטן, והבריאו ממנו, ומעוניינים להעמיק ולחזק את הבנתם בדרכי ההבראה, וכן לסייע  לאחרים.

מי שפגשו את הסרטן כבני משפחה של חולים, ומעוניינים להרחיב את הכלים שברשותם כדי לסייע לאחרים.

הקבלה לקורס מותנית בראיון אישי.

מנחי הקורס:

אבנר שילה מבריא מסרטן, מחבר "הזכות והעונג" מייסד-שותף ומנחה "מפגשי מבריאים מסרטן", מטפל, מורה לדמיון מודרך  מורה ל-"ג'ין -שין".

אבנר:  גי'ן-שין היא שיטת ריפוי עצמי עתיקה שפותחה בסין. הטיפול,  הטיפול נעים ומרגיע מאוד.

הטיפול מיועד לאזן ולווסת את אנרגיית החיים (צ'י) הזורמת בגופנו ב-12  מרידיאנים. התפיסה היא שגוף, הנפש והרוח הם מכלול אחד שלם. הג'ין-שין מבין שהמחלה היא הפרעה בזרימת הצ'י בערוצי האנרגיה בגוף. כאשר מושג איזון של זרימת הצ'י בגוף, האדם מסוגל לרפא את עצמו. זוהי תפיסה של ריפוי עצמי. זרימת האנרגיה מושגת הן על ידי מגע בנקודות השונות, והעברת אנרגיה דרך המטפל אל המטופל.

הדמיון המודרך הוא כלי אוניברסאלי ורב עוצמה המכוון לריפוי עצמי משלל כאבי, מחלות ומצוקות גוף ונפש. הדמיון מכוון אותנו לבריאות, להרפיה, וליצירה חופשית.

גיליתי את הדמיון ככלי חופשי המוליך אל הבריאות ההוליסטית לפני למעלה מ-20 שנה, כאשר פגשתי את הסרטן, והבראתי ממנו. מאז אני איתו: מדמיין, מתרגל, מנחה, מטפל, ומלמד

אספה פלד-אלימלך מבריאה, תלמידה, מורה לצ'י-קונג ועיתונאית.

אספה: לפני כעשר שנים בעקבות גילוי מחלת הסרטן גיליתי את הצ'י קונג שהפך עבורי לבית יציב וחיבור לעצמי ולשקט פנימי. צי' קונג, מיומנות אנרגיית החיים, משלבת תנועה, נשימה, כוונה, דמיון מודרך ומדיטציה להעצמת האנרגיה בגוף, לשיפור תפקוד מערכות הגוף, חיזוק המערכת החיסונית, ריפוי ומניעה של מחלות ולנוכחות פנימית.

זמן ומקום

מפגשי הקורס יתקיימו בתל אביב (מיקום מדויין ימסר לנרשמים).

הקורס יתקיים בימי ב' בשבוע, בשעות 16.00 עד 19.30

 פתיחה מתוכננת: יום ב', ינואר 2014

משך הקורס: 20 מפגשים שבועיים.

עלות הקורס:

דמי הרשמה: 350 ₪ – עם ההרשמה לקורס, כלולים במחיר הקורס.

שכר לימוד 4200 ₪  (ניתן לחלק ל 7 תשלומים חודשיים, של 600 ₪).

התשלום כולל ערכה מלאה ושלמה לעבודה עצמית בדמיון מודרך.

לתיאום ראיון התקשרו:

אבנר שילה 0545868893

או במייל shiloavner@gmail.com

 

השבוע נסעתי לתל אביב כדי להתראיין לסרט טלוויזיה על ההבראה שלי מסרטן.

ברכבת מתל אביב, בדרך חזרה, ישבתי ליד אישה צעירה.

לא הכרתי אותה כלל, אבל היא הביטה בי בעיניים בוחנות.

"אתה יכול לספר לי  מי אתה, ואיך קוראים לך?" היא שאלה אותי פתאום, "נדמה לי שאני מכירה אותך".

"השם שלי אבנר" עניתי לה, מנסה להיזכר אם אני מכיר אותה.

"זה באמת אתה", היא חייכה, "השתתפתי פעם בסדנא שאתה היית המנחה שלה, בקיבוץ ענבר".

טוב, זה כבר קירב אותי למטרה, והבהיר לי שאכן היא זוכרת אותי, ולא רק זוכרת מישהו שמזכיר אתי, או רק דומה לי. "ואת, מה שמך?" שאלתי. "שירלי" היא ענתה.

לפני יותר מעשר שנים אכן הנחיתי כעשר סדנאות של ריפוי גוף-נפש בקיבוץ ענבר תחת הכותרת    "הייה עצמך". אהבתי את הסדנאות האלו, הן נחלו הצלחה, והביאו תועלת רבה למשתתפים, וגם למנחים.

"באיזו סדנא השתתפת?" שאלתי אותה.

"זו הייתה סדנא לנוער שאורגנה ע"י עמותת "לב". ענתה.

בנקודה זו של השיחה נזכרתי בסדנא הזו באופן יותר מלא, בפרטים שלה, במשתתפיה, באווירה המיוחדת שהייתה בה.

זו הייתה סדנא לנערים ונערות שהיו מטופלים כילדים חולי סרטן במחלקה האונקולוגית לילדים בבי"ח רמב"ם. סיפרתי להם על עצמי, על הסרטן שלי, ועל ההבראה שלי. הנחיתי אותם בדמיון מודרך, תרגלנו ביחד דמיון, תנועה, וקולות.

נזכרתי בגעגועים באמיר ובאבישי, שותפי, המוסיקאים מלהקת "שבע", שנגנו ושרו, והנחו חלקים בסדנא שהיו קשרים לשירה, לקול ולמגע.

 השיחה עם שירלי המשיכה לזרום בקלות ובנעימות רבה. נזכרנו בשיחות שהתנהלו במהלך הסדנא. שיחות שהתמקדו בחלקן בשאלות של בניית קשר זוגי, ובתקווה- שהובעה ע"י הנערות והנערים – שיזכו לזוגיות ולמשפחה. הנערים והנערות שיתפו בחששות שלהם ("עם המחלה הזאת, מי ירצה אותי?") התפתח דיון שהתמקד בשאלה: "באיזה שלב צריך, או כדאי, לספר לבן/בת הזוג שלי שהיה לי סרטן". שאלה זו הופנתה גם אלינו, אלי  ואל שרה, חברתי ואשתי, שהשתתפה גם היא בסדנא. שרה סיפרה שהכירה אותי בגיל עשרים, כבר אז הייתי עם וותק של כמה שנים כחולה סרטן. כשהכרנו בסמינר "פרח", וגילינו עניין זה בזו לא ספרתי לה על הסרטן שלי. הדבר התגלה לה על ידי נערה אחרת שהכירה אותי. שרה ספרה לה, מבלי לחשוף את העניין שהיה לה בי, שהכירה מישהו מהשכונה שלה. תשובתה הייתה: "אבנר שילה? הוא עוד בחיים? היה לו סרטן בראש או משהו כזה". הסיפור עורר עניין-רב והזדהות עמוקה אצל המשתתפים הצעירים. שרה נשאלה אם נשארה איתי מתוך רצון לעזור לי. ואם חשבה לסגת כששמעה על המחלה. הדיון התפתח והעמיק. מספר התשובות לשאלה היה כמספר המשתתפים בסדנא. נער כבן עשרים ספר שבחורה אחת שיצא איתה ברחה ברגע שנודע לה. הוא טען שצריך לומר מראש ולא לתת לדברים להתפתח בלי שהמידע הזה יהיה גלוי. אחרים הרגישו שזה לא נכון בשבילם להציג את העובדה הזאת מיד, כאילו היא נספחת לשם שלהם. ושהם רוצים שיכירו אותם בלי דעות קדומות.

עכשיו, כחמש עשרה שנים מאוחר יותר, שאלתי את שירלי מה מצבה המשפחתי. היא סיפרה לי שהיא נשואה, ויש לה (בינתיים)  שני ילדים קטנים. שמחתי, כמובן, לשמוע את החדשות האלו.

 שירלי גם סיפרה על "שיחת בנות" שהתקיימה בחדר במהלך אותה סדנא בקיבוץ ענבר. השאלה שעלתה בשיחה זו הייתה: האם החוויה של המפגש עם הסרטן היא חוויה שלילית, או חיובית. שירלי אמרה שהיא חוותה הרבה חוויות חיוביות במשך השנים עם הסרטן. אני משער שמה שהעלה את השאלה הזו הייתה הכותרת של הספרון שכתבתי "הזכות והעונג", ובמיוחד משפט הפתיחה שלו: "הייתה לי הזכות והיה לי העונג לחלות בסרטן ולהבריא ממנו בכוחות עצמי, לגמרי בכוחות עצמי".

 כשחזרתי הביתה, באותו ערב, נזכרתי במה שקראתי באותו בוקר ברכבת, כמה שעות לפני הפגישה עם שירלי:  קראתי  ב 'ספר של ברני'  (אהבה, רפואה ונסים). הוא כתב כך:  "אני חסיד נלהב של הרעיון היונגיאני בדבר סינכרוניות (בו זמניות), צירוף מקרים בעל משמעות… זו היא אחת הדרכים של אלוהים להישאר בעילום שם."

היתה לי הזכות, והיה לי העונג, לחלות בסרטן ולהבריא ממנו בכוחות עצמי, לגמרי בכוחות עצמי.

הדרך מן המחלה אל מעיין הבריאות הייתה ועודנה מרתקת, מענגת, דוקרנית בחלקה, חמקמקה לעיתים, מפותלת פה ושם

אך בעיקר מהנה ומרתקת.