אני רוצה לספר לכם את סיפור ההבראה של שין. זהו סיפור נפלא ומופלא בעיניי. סיפור שכלולים בו כל חכמת החיים והראיה המיוחדת של המבריאים. אני מרגיש קשר עמוק לשין ולסיפור שלו כבר שנים רבות, מאז שפגשתי את שין בראשונה. אני מביא את הסיפור של שין כפי ששמעתי אותו ממנו, בגוף ראשון. בהמשך,  אכתוב את מה שעשה לי באופן אישי האיש הזה וסיפורו, מאז ועד היום.

לאהוב את הסרטן שלי. מאת: שין טריאמה

בשנת 1984 כשהייתי בן 47 חליתי בסרטן של הכליה הימנית, קיבלתי טיפולים רפואיים חזקים ביותר. הייתי מאוד קרוב למוות.  אבל עכשיו אני חי!!!

איך הכל התחיל

נולדתי בטוקיו בשנת 1936, הבכור במשפחה של חמישה ילדים. כילד אהבתי מאוד מוזיקה, ואף למדתי לנגן בצ'לו. כאשר סיימתי תיכון רציתי ללמוד מוזיקה, אך אבי לא הסכים ולכן הלכתי ללמוד הנדסת חשמל ופיזיקה באוניברסיטה. כשסיימתי את הלימודים הציעו לי להצטרף לטושיבה כמהנדס. עבדתי שם קשה מאוד, משש בבוקר עד עשר בלילה. גם בסופי שבוע ובחגים נשארתי במפעל ואף ישנתי שם.
המניע לא היה הכסף אלא הרצון לפתח משהו חדש. זו הייתה התקופה של שיקום הכלכלה היפנית. הרגשתי גאה להיות חלק מזה.
אחרי ארבע שנים המנהלים שלי שמו לב שאני טוב מאוד בקשר עם קהל, ומינו אותי לאיש שיווק. בגיל 29 הלכתי ללמוד אנגלית בארה"ב, ושם פגשתי את קומיקו. התחתנו ונסענו לירח דבש. זו הייתה החופשה הראשונה שלי מאז האוניברסיטה.
אבל גם לאחר הנישואים לא האטי את קצב החיים שלי. עזבתי את טושיבה ופתחתי חברה פרטית לפיתוח מכונות צילום וציוד רפואי. בשנת 1973 החברה הפסידה עקב המשבר הכלכלי ביפן ונאלצתי לסגור אותה. פתחתי משרד לייעוץ לחברות בענייני מחשבים. עבדתי קשה, שעות ארוכות, חייתי בפחד מתמיד ובמתח, לא נותר לי זמן להיות עם הילדים שלי. רק עבודה, עבודה, עבודה.
בסתיו 1983 הרגשתי שמשהו לא בסדר בגוף שלי. עד לאותו זמן הייתי אדם מאוד בריא ומאוד חזק. הרעיון של "להיות חולה" היה מעבר לתפיסתי. היה לי חום גבוה מאוד במשך חודש. לא יכולתי לישון שינה עמוקה אפילו לזמן קצר. לא הייתי מסוגל ללכת או לעמוד. נבדקתי בכמה בתי חולים אך כל הבדיקות הרפואיות היו תקינות.
מכיוון שהייתי פיזיקאי בהכשרתי המקצועית, והשתתפתי בעבר בתכנון ופיתוח מכשירי בדיקה רפואיים, הייתי מודע למגבלות האמינות של בדיקות רפואיות. פעמים רבות חולה מרגיש לא טוב, אך המכשירים אינם יכולים למדוד זאת.
אך למרות הבנתי את האמינות הנמוכה של מכשירי הבדיקה הרפואיים, הייתה לי אמונה מלאה ברופאים ובבתי החולים. כמה חודשים אחר כך, בבוקר קר של חודש פברואר, לאחר הליכה ברגל, גיליתי בשירותים שהשתן שלי אדום והרגשתי משהו רוטט במוחי. זאת היתה הפעם הראשונה שראיתי שתן אדום כזה בחיי. זה היה אדום יפה מאוד. הלכתי לבית חולים להתייעצות, אך שוב לא נמצא דבר. לאחר המקרה הזה הייתי עייף מאוד.
באותה תקופה הייתי וורקוהוליק (מכור לעבודה) מוחלט. עבדתי ללא מנוחה  18-19 שעות ביממה ולעיתים נפגשתי עם אנשים גם לאחר חצות.

המשך קריאה…

איך אפשר להסביר את הדבר הזה?

איך להעביר את ההרגשה הזו?

כמה זה חדש? וכמה עתיק? נצחי ממש.

כמה עוצמה נמצאת שם. כמה קשה להגיע לנקודה הזו. כמה קשה להשאר שם, כמה קשה לחזור לשם שוב, בוקר בוקר, יום יום, דקה דקה

אדם

אחד

לבד

בחושך

לפני הבוקר

מחכה לזריחת השמש

……

ולפתע, משהו קורה…

….

ציפורים מתחילות לשיר!

כן! הציפורים שרות!

כמו בכל יום, כמו בכל בוקר מאז ששת ימי בראשית, ועד היום הזה, ציפורים מתעוררות ומתחילות לשיר, להשמיע קול!

אבל היום הוא יום מיוחד. שין טראיאמה קםממיטתו לפנות בוקר, הוא עוזב את המיטה החמה, עוזב את אישתו שישנה לצידו, ויוצא החוצה, אל הקור, אל הבדידות, אל הטבע.

רק לפני ימים ספורים הוא עזב את בית החולים. לדעת רופאיו הוא חולה הנוטה למות. גוסס.

הוא לא יודע שזו האבחנה שלו, הוא לא מכיר את הדיאגנוה שלו, ולא את הפרוגנוזה שאמרו הרופאים לאשתו, בלי לגלות לו. הוא לא יודע שהרופאים שלו, המומחים שרשמו לו אישפוז ועוד אישפוז, כימותרפיה והקרנות, שהרופאים האלו מצפים שהוא ימות בחודשיים הקרובים.

לא, הוא לא יודע את כל זה. הוא כאן, בבוקר הזה, בחושך, בלב טוקיו. בודד בין מליוני אנשים. לבד מול הטבע. לבד הוא מחכה לאור שיפציע, לשמש שתזרח.

ואז, הוא שומע את הציפורים שרות.

משהו נפתח בו, משהו מתעורר . מהו הדבר הזה? מה קרה שם, ברגע הזה?

והנה אני כאן, עשרים ושלוש שנים לאחר הבוקר ההוא. עשר שנים אחרי ששמעתי את שין לראשונה. עדיין מנסה לפענחאת סיפורו. עדיין מנסה להבין: מה היה שם, בבוקר ההוא, בפארק הקטן שבלב הכרך הגדול, מה היה שם, בשירת הציפורים לפנות בוקר, שמשך איש יפני, נמוך וחולה מאוד, לקום לפנות בוקר, יום אחר יום, בוקר אחר בוקר, לבד, בלי חברה, בלי הבטחה להבראה, בלי תיאוריה. פשוט לקום כל בוקר, בעוד החושך שורה על פני האדמה, להתלבש ולצאת אל הקור, להקשיב לציפורים, לחכות לשמש שתזרח. לחכות ליום חדש שיתחיל.