לפני יותר מעשרים שנה נחשפתי לראשונה בחיי לשירתה של הזמרת הארגנטינאית מרצדס סוסה. לא הכרתי אותה ואת שירתה קודם לכן. אפילו שמעה לא הגיע לאוזני, ובכל זאת נשביתי בקסם שלה, של קולה ושל שירתה.
מרצדס שלה בקול רם, צלול וחם, שירים קצביים, סוחפים. לא הבנתי מילה, אבל הרגשתי שהשירים שלה הם גם שירים אישיים מאוד, וגם שירי-עם, המנונים שסחפו אחריהם את כל הקהל. יותר מאלפיים איש נכחו באותה הופעה באולם בחיפה, וכולם (כך לפחות נדמה היה לי), הכירו בעל-פה את מילות השירים ואת המנגינות, וליוו את השירה של מרצדס במחיאות-כפיים במקצבים מורכבים שלא הכרתי קודם.
בין השירים הרבים ששמעתי באותו ערב, משך את לבי במיוחד שיר אחד, כובש בפשטותו ומיוחד במינו. מאוחר יותר, ביררתי בין חבריי הארגנטינאים ודוברי הספרדית מה הן מילות השיר, ומה כוונתו.
גיליתי שהשורה הפותחת כל בית בשיר זה, הפזמון החוזר כמו מנטרה (סולו לה פידו א-דיוס) “solo le pido a dios", פירושה "מה שאבקש ממך, אלוהים", והמשך השיר, בכל בית, מפרט את המשאלה ומסביר אותה.
הימים ההם היו ימי שלטון דיקטטורי בארגנטינה, מולדתה של מרצדס סוסה, ששהתה באותה תקופה בגלות. בבתי השיר הזמרת מבטאת את הכאב שלה, הלאומי והפרטי כאחד, ומבקשת מאלוהים לא להיות אדישה לכאב, לאי-צדק, למלחמה.
מאז, כבר יותר מעשרים שנה, אני מקשיב לשיר המשאלות הזה, וכיוון שאני עדיין לא מבין ספרדית, אני משלים את מילות השיר בכוחות עצמי, ובוחר משאלות משלי, שאותן אני מבקש מאלוהים. משאלות לבריאות טובה יותר, לאריכות ימים, לפרנסה טובה, לשלום.
בזמן האחרון אני מוסיף גם משאלות שאני מבקש מעצמי. המשאלות האלה מגיעות מתוך התבוננות בחיי: אני מבקש מעצמי להפסיק לגרום סבל לאנשים הקרובים אלי, ולסובבים אותי, אני מבקש להיות חם, רך ואוהב ליקיריי ולאהובים עלי.
אתם מוזמנים להקשיב איתי לשיר המשאלות של מרצדס סוסה (שאת הקישור אליו אני מצרף), וגם אם אתם, כמוני, אינכם דוברים ספרדית שוטפת, אתם מוזמנים לנסח לעצמכם את המשאלות שלכם מאלוהים שלכם, ומעצמכם.
ועוד משאלה אחת: אני מבקש שהקורסים שאותם אני מציע השנה, יתמלאו באנשים נכונים וטובים. אני מבקש שאותם אנשים ונשים שיירשמו לקורסים ישתתפו בהם, ויפיקו מהם הנאה ותועלת לעצמם ולזולתם.
הקורסים המוצעים: 1. קורס להכשרת מטפלים – ליווי רגשי ורוחני לחולי סרטן, בכפר ורדים
2. קורס מסע אישי בדמיון מודרך, ימי חמישי, כפר ורדים
3. קורס להכשרת מטפלים בדמיון מודרך, ימי שלישי, תל-אביב
שנה מצוינת, ולהתראות
אבנר